לדלג לתוכן

‎(What's The Story) Morning Glory?‎

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(What's The Story) Morning Glory?
אלבום אולפן מאת אואזיס
יצא לאור 2 באוקטובר 1995 (אנגליה)
3 באוקטובר 1995 (ארצות הברית)
הוקלט 1995, Rockfield Studios, Monmouthshire
סוגה בריטפופ, רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 50:18
חברת תקליטים Creation (אנגליה)
Epic (ארצות הברית)
הפקה אוון מוריס, נואל גלאגר
כרונולוגיית אלבומים של אואזיס
Definitely Maybe
(1994)		(What's The Story) Morning Glory?
(1995)		Be Here Now
(1997)
סינגלים מ-(What's The Story) Morning Glory?
  1. "Some Might Say"
    תאריך יציאה: 24 באפריל 1995
  2. "Roll With It"
    תאריך יציאה: 14 באוגוסט 1995
  3. "Morning Glory"
    תאריך יציאה: 15 בספטמבר 1995
  4. "Wonderwall"
    תאריך יציאה: 30 באוקטובר 1995
  5. "Don't Look Back in Anger"
    תאריך יציאה: 19 בפברואר 1996
  6. "Champagne Supernova"
    תאריך יציאה: 13 במאי 1996
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

(What's The Story) Morning Glory? הוא אלבום האולפן השני של להקת הרוק אואזיס. האלבום יצא ב-2 באוקטובר 1995 על ידי חברת התקליטים Creation" Records" והופק על ידי אוון מוריס והגיטריסט המוביל וכותב השירים העיקרי של הלהקה, נואל גלאגר.

האלבום הפך את הלהקה מלהקת אינדי לתופעת רוק עולמית, ונחשב לאלבום חשוב בהיסטוריית מוזיקת האינדי הבריטית. "Morning Glory" מחר 345,000 עותקים בשבוע הראשון שלו בבריטניה ובילה 10 שבועות בפסגת מצעד האלבומים הבריטי. האלבום גם היה אלבום הפריצה של הלהקה בארצות הברית, והגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד 200 האמריקאי.

הפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 במאי 1995, המתופף טוני מק'קרול עזב את הלהקה והוחלף באלן וייט. שישה ימים לאחר מכן הלהקה התחילה להקליט את "Morning Glory" באולפני רוקפילד בוויילס. האלבום הופק על ידי אוון מוריס ונואל גלאגר. המוזיקה האנגלי פול וולר ניגן גיטרה ראשית בשיר "Champagne Supernoca" ובמפוחית בשני שירים ללא שם באלבום.

שם האלבום הגיעה מחברה של נואל בשם מליסה לים שענתה לטלפון עם הביטוי הזה, שהוא בעצמו הגיע משורה בשיר "The Telephone Hour" מהסרט "ביי ביי בירדי".

הסגנונות שבהם מתאפיין האלבום הם בריטפופ, רוק ורוק אלטרנטיבי.

רבים מחשיבים את האלבום כתמצית הבריטפופ. אואזיס ובלר, שנחשבו לטובי הבריטפופ בתקופה, הכריזו על תחרותם בגלוי כשהוציאו את שני הסינגלים הראשונים שלהם מהאלבום באותו יום. "Country House" של בלר מכר 274,000 עותקים ואילו "Roll With It" של אואזיס מכר רק 216,000 עותקים. אך לבסוף האלבום של אואזיס, "(What's The Story) Morning Glory?", היה מצליח בהרבה מ-"The Great Escape" של בלר.

באלבום זה הוחלף המתופף טוני מק'קרול באלן וייט.

רשימת השירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו על ידי נואל גלאגר ובוצעו על ידי אחיו, ליאם, פרט ל-"Don't Look Back in Anger", אותו מבצע נואל עצמו.

  1. Hello (3:23)
  2. Roll With It (3:58)
  3. Wonderwall (4:18)
  4. Don't Look Back in Anger (4:48)
  5. Hey Now! (5:42)
  6. Untitled Track 1 (0:44)
  7. Some Might Say (5:29)
  8. Cast No Shadow (4:52)
  9. She's Electric (3:40)
  10. Morning Glory (5:04)
  11. Untitled Track 2 (0:39)
  12. Champagne Supernova (7:30)

מיקומי שיא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעדי סוף שנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏
‏‏  2025
מדינה מצעד מיקום שיא
הממלכה המאוחדת מצעד האלבומים הבריטי 7[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס המוזיקה הבריטית לאלבום השנה הבריטי
1977–2000 Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band – הביטלס (1977) ‏•‏‏ Kings of the Wild Frontier – אדם והנמלים (1982) ‏•‏‏ Memories – ברברה סטרייסנד (1983) ‏•‏‏ Thriller – מייקל ג'קסון (1984) ‏•‏‏ Diamond Life – שאדיי (1985) ‏•‏‏ No Jacket Required – פיל קולינס (1986) ‏•‏‏ Brothers in Arms – דייר סטרייטס (1987) ‏•‏‏ ...Nothing Like the Sun – סטינג (1988) ‏•‏‏ The First of a Million Kisses –‏ Fairground Attraction (1989) ‏•‏‏ The Raw and the Cooked – פיין יאנג קניבלז (1990) ‏•‏‏ Listen Without Prejudice Vol. 1 – ג'ורג' מייקל (1991) ‏•‏‏ Seal – סיל (1992) ‏•‏‏ Diva – אנני לנוקס (1993) ‏•‏‏ Connected – ‏Stereo MC's (1994) ‏•‏‏ Parklife – בלר (1995) ‏•‏‏ (What's the Story) Morning Glory? – אואזיס (1996) ‏•‏‏ Everything Must Go – מאניק סטריט פריצ'רז (1997) ‏•‏‏ Urban Hymns –‏ The Verve (1998) ‏•‏‏ This Is My Truth Tell Me Yours – מאניק סטריט פריצ'רז (1999) ‏•‏‏ The Man Who – טראוויס (2000)
2001–הווה Parachutes – קולדפליי (2001) ‏•‏‏ No Angel – דיידו (2002) ‏•‏‏ A Rush of Blood to the Head – קולדפליי (2003) ‏•‏‏ Permission to Land – ‏The Darkness (2004) ‏•‏‏ Hopes and Fears – קין (2005) ‏•‏‏ X&Y – קולדפליי (2006) ‏•‏‏ Whatever People Say I Am, That's What I'm Not – ארקטיק מאנקיז (2007) ‏•‏‏ Favourite Worst Nightmare – ארקטיק מאנקיז (2008) ‏•‏‏ Rockferry – דאפי (2009) ‏•‏‏ Lungs – פלורנס אנד דה משין (2010) ‏•‏‏ Sigh No More – ממפורד אנד סאנז (2011) ‏•‏‏ 21 – אדל (2012) ‏•‏‏ Our Version of Events – אמילי סאנדיי (2013) ‏•‏‏ AM – ארקטיק מאנקיז (2014) ‏•‏‏ x – אד שירן (2015) ‏•‏‏ 25 – אדל (2016) ‏•‏‏ Blackstar – דייוויד בואי (2017) ‏•‏‏ Gang Signs & Prayer – סטורמזי (2018) ‏•‏‏ A Brief Inquiry into Online Relationships – ה-1975 (2019) ‏•‏‏ Psychodrama – דייב (2020) ‏•‏‏ Future Nostalgia – דואה ליפה (2021) ‏•‏‏ 30 – אדל (2022) ‏•‏‏ Harry's House – הארי סטיילס (2023) ‏•‏‏ My 21st Century Blues – ריי (2024) ‏•‏‏ Brat – צ'ארלי XCX ‏(2025) ‏•‏‏ The Art of Loving – אוליביה דין (2026)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=(What%27s_The_Story)_Morning_Glory%3F&oldid=43907969"