Vs.
 | ||||
| אלבום אולפן מאת פרל ג'אם | ||||
| יצא לאור | 19 באוקטובר 1993 | |||
|---|---|---|---|---|
| הוקלט | מרץ-יוני 1993 | |||
| סוגה | גראנג' | |||
| שפה |
אנגלית  | |||
| אורך | 49:50 | |||
| חברת תקליטים | אפיק רקורדס | |||
| הפקה | ברנדן אובריאן | |||
| ||||
| עטיפה אלטרנטיבית | ||||
 | ||||
  | ||||
Vs. (נהגה כ-"Versus") הוא אלבום האולפן השני של להקת הרוק האמריקאית פרל ג'אם, שיצא לאור ב-18 באוקטובר 1993 תחת חברת התקליטים אפיק רקורדס. האלבום מציג סאונד גולמי ואגרסיבי יותר בהשוואה לאלבום הבכורה המצליח "Ten", והיה שיתוף הפעולה הראשון של הלהקה עם המפיק ברנדן אובריאן והראשון בהשתתפות המתופף דייב אברוזזי. עם צאתו, האלבום שבר את שיא המכירות לשבוע הראשון (בזמנו) עם מכירות של כ-950,378 עותקים בחמישה ימים, ושהה במקום הראשון במצעד הבילבורד 200 במשך חמישה שבועות רצופים.
הקלטות האלבום
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הצלחת האלבום "Ten", שהפך לאחד האלבומים הנמכרים ביותר של תחילת שנות ה-90, ניצבה הלהקה בפני לחץ משמעותי להוציא אלבום המשך מצליח באותה מידה. החזרות הראשונות לאלבום החלו בפברואר 1993 ב-Potatohead Studio בסיאטל. לאחר מכן עברה הלהקה להקלטות בסטודיו "The Site" בניקאסיו שבקליפורניה. הסביבה השקטה והפסטורלית של האולפן יצרה מתח יצירתי מסוים. המתופף דייב אברוזזי תיאר את המקום כ״גן עדן״, בעוד הסולן אדי ודר אמר כי התקשה ליצור מוזיקת רוק בסביבה כה נינוחה. ודר אף סיפר בראיונות כי נהג לעזוב את האולפן ולישון במשאיתו בסן פרנסיסקו כדי להתרחק מהאווירה הנוחה של הסטודיו ולשמור על אינטנסיביות יצירתית.
הלהקה והמפיק ברנדן אובריאן בחרו בגישה של הקלטה ומיקס לכל שיר בנפרד לפני המעבר לשיר הבא, כדי לשמר את האנרגיה של הופעה חיה. הגיטריסט סטון גוסארד הסביר כי רוב השירים התפתחו מתוך ג'אמים קבוצתיים, ורק לאחר שודר הצטרף עם השירה קיבל השיר מבנה סופי.
סגנון מוזיקלי ותמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהשוואה ל-Ten, האלבום Vs. מציג צליל מחוספס יותר ופחות מופק, עם דגש על נגינה חיה ועל דינמיקה בין חברי הלהקה. הסגנון משלב אלמנטים של גראנג', רוק כבד ופאנק, במיוחד בשירים כמו "Animal" ו-"Blood". לצד הקטעים האגרסיביים, האלבום כולל גם בלדות אקוסטיות כגון "Daughter" ו-"Elderly Woman Behind the Counter in a Small Town".
מבחינת תוכן, הטקסטים של ודר עוסקים במגוון נושאים חברתיים:
התעללות בילדים בשיר "Daughter", המספר על ילדה עם לקות למידה הסובלת מאלימות מצד סביבתה.
תרבות הנשק בארצות הברית בשיר "Glorified G", שנכתב לאחר שחבר התרברב בקניית רובה.
גזענות ואלימות משטרתית בשיר "W.M.A.", בהשראת אירוע שבו חבר של ודר הוטרד על ידי המשטרה.
הוצאה לאור וקידום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת קידום האלבום בחרה הלהקה לצמצם את פעילותה התקשורתית. בניגוד לאלבום Ten, שמספר שירים ממנו זכו לקליפים מצליחים ב-MTV, החליטה הלהקה שלא ליצור קליפים לשירי האלבום. חברי הלהקה הסבירו כי רצו שהקהל יתמקד במוזיקה עצמה ולא בדימוי החזותי של הלהקה.
האלבום מכר כמעט מיליון עותקים בשבוע הראשון להפצתו, נתון שהיה שיא מכירות שבועי באותה תקופה. בנוסף הגיע האלבום למקום הראשון במצעד Billboard 200 בארצות הברית. הוא קיבל מעמד של שבע פעמים פלטינה בארצות הברית על פי נתוני איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי.
מאבקים בתעשיית המוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עטיפת האלבום מציגה כבשת אנגורה מאחורי גדר תיל. התמונה צולמה על ידי הבסיסט ג'ף אמנט בחווה במונטנה. לדברי אמנט, הדימוי סימל את תחושת הלהקה כי היא נלכדת בתוך המערכת של תעשיית המוזיקה והמדיה. בתקופה שלאחר יציאת האלבום החלה הלהקה במאבק משפטי נגד חברת טיקטמאסטר, בטענה שהיא מנצלת את מעמדה המונופוליסטי בשוק מכירת הכרטיסים להופעות. הנושא אף נדון בשימוע של הסנאט האמריקאי בשנת 1994 במסגרת בדיקת הגבלים עסקיים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Crowe, Cameron (מבוא); Cohen, Jonathan; Wilkerson, Mark. Pearl Jam Twenty. ניו יורק: Simon & Schuster, 2011.
- Neely, Kim. Five Against One: The Pearl Jam Story. ניו יורק: Penguin Books, 1998.
- Yarm, Mark. Everybody Loves Our Town: An Oral History of Grunge. ניו יורק: Crown Archetype, 2011.
| בקרת זהויות |
|
|---|