גיזום
גיזום הוא הסרה מכוונת של חלקי צמח, בעיקר ענפים, ניצנים או שורשים. הוא נהוג בגינון, בחקלאות - בעיקר בעצי פרי ובגפנים - ובטיפול בעצים במרחב העירוני.[1][2]
הגיזום משמש לעיצוב השלד, לשמירה על בריאות הצמח, להפחתת סכנת שבר, לפינוי מעבר ולשיפור הפריחה והפרי.[1][3] ככל שהחתך קטן יותר, כך קל יותר לעץ המעוצה לסגור את הפצע ולמנוע חדירת גורמי מחלה. לכן עיצוב העץ בעודו צעיר עדיף על הסרת ענפים כבדים בבגרותו.[2][3]
מטרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעצים צעירים בונים בגיזום שלד יציב: גזע מוביל וענפי שלד המרוחקים זה מזה, שזווית החיבור שלהם לגזע רחבה, כדי שהעץ יוכל לשאת בבגרותו את משקל הענפים.[2] בעצים בוגרים מסירים ענפים יבשים, שבורים או חולים, מדללים ענפים סבוכים, מסירים ענפים נמוכים לפינוי מעבר להולכי רגל ולכלי רכב, ומקטינים את ממדי העץ ליד מבנים או קווי חשמל.[3][2]
בגן הנוי משמש הגיזום גם לעיצוב העץ ולמטרות נוי. בחקלאות הוא נועד להקל על הקטיף, להכניס אור בין הענפים ולאזן בין גידול הענפים ליבול.[1][4] הסרת חלק גדול מן העלווה מחלישה את העץ, וחתכים גדולים עלולים לקצר את חייו.[2]
תגובת הצמח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעצים בעלי שלטון קודקודי מייצר הקודקוד אוקסין, המדכא פריצת ענפים מתחתיו. הסרת הקודקוד מבטלת את הדיכוי, ופורצים ענפים מן הצדדים.[2] לכן חתך באמצע הענף מעורר צמיחה צפופה של ענפים סמוך לפצע, ואילו הסרת ענף שלם מבסיסו מאפשרת פתיחת מרווח בין הענפים, והצמח נוטה לשמור על צורתו.[5]
העץ אינו מאחה פצע כמו בעלי חיים. רקמת הקמביום (אנג') יוצרת קאלוס (אנג')[א] בשולי החתך וסוגרת אותו מבחוץ, והרקמות הפנימיות מפרידות את האזור הפגוע משאר העצה. ככל שהפצע גדול יותר, הסגירה איטית יותר והסיכון לריקבון עולה.[2] החתך נעשה מחוץ לצווארון הענף - ההתעבות שבבסיסו - בלי להשאיר זיז ובלי לחתוך לתוך הגזע. חתך הצמוד לגזע פוגע בצווארון ומרחיב את הפצע.[2][1] מריחת משחת גיזום, שהייתה נהוגה בעבר, אינה נחוצה לסגירת הפצע.[1]
סוגי חתכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחוברת של שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מבחינים בין כמה אופני חיתוך.[2]
דילול (הסרה) הוא חיתוך הענף עד לבסיסו, במפגש עם הגזע או עם ענף מרכזי, תוך שמירה על צווארון הענף. הדילול מכניס אור ואוויר בין הענפים, והצמח שומר בדרך כלל על צורתו.[2][5]
הסחה (הפחתה) היא חיתוך הענף מעל ענף משנה הצומח בכיוון אחר, כך שהענף הנשאר ממשיך לגדול. כלל מקובל הוא שהענף הנשאר יהיה בקוטר של לפחות כשליש מן החלק שהוסר. הסחה משמשת להקטנת ממדים ולהפחתת משקל בלי לאבד את צורת העץ, והיא החתך המועדף בעצים בוגרים.[2][6]
הקצרה היא חיתוך הענף במקום שאינו מפגש ענפים. סמוך לפצע פורצים ענפים רבים, זקופים וגדלים במהירות, ואחיזתם בחיבור רופפת. הקצרה של הגזע או של ענפי שלד עבים מכונה גרדום. היא יוצרת פצע גדול ונקודת כשל, ובטיפול המקצועי בעצים נמנעים ממנה כתחזוקה שוטפת.[2][5]
קיטום הוא הקצרה של קצה עשבוני או של נצר צעיר. הוא משמש בעיקר בשיחים ובעצים צעירים, להרבות הסתעפויות או לעיצוב.[2]
גיזום פולארד (אנג') הוא גיזום חוזר לראש הגזע או לענפי שלד קצרים, באותה נקודה מדי שנה או שנתיים. הוא היה נהוג באירופה להפקת עץ להסקה, ומשמש גם לשליטה בממדים של עצים הניצבים בנוף עירוני. שלא כמו גרדום חד-פעמי, החזרה על אותו מקום יוצרת ראש מגליד שהענפים החדשים נחתכים ממנו.[2][5] בישראל נהוג גם גיזום פורמלי בעצי פיקוס השדרות ובדומיהם: הקצרה לזרועות שלד, ואחר כך עיצוב חוזר לצורה גאומטרית, לעיתים כחלופה לכריתה במקום צר.[2]
עצים בגן ובמרחב העירוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעץ הצעיר אפשר עוד לשנות את מבנה השלד בחתכים קטנים. לפי חוברת שה"מ, הגיזום בעץ צעיר מוגבל לכ-25%-30% מן העלווה במחזור אחד, וענפים זמניים נמוכים נשארים עד שהגזע מתעבה.[2] בעץ הבינוני והבוגר מצטמצם הגיזום להסחה ולהסרה של ענפים דקים יחסית בצמרת. פצע גדול על הגזע עלול להישאר פתוח שנים ולהוות מוקד ריקבון.[2]
את הענף חותכים מחוץ לצווארון, בחתך חלק ובלי לקלף את הקליפה. בענף כבד עלול המשקל לקרוע את הקליפה אם החיתוך אינו מבוקר.[2]
בישראל נחשב גיזום מסיבי, שפוגע אנושות בצמיחת העץ או מסיר את הבדים בלי להשאיר שלד, לכריתה, והוא טעון רישיון מפקיד היערות.[7] תקנות עבודה בגובה מונות את הטיפול בעצים ובגיזומם בין תחומי ההדרכה, והעבודה דורשת הכשרה.[8]
שיחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלא כמו עץ בעל גזע אחד, שיח מגדל ענפים רבים מאזור צוואר השורש. דילול מסיר ענפים מזדקנים ומעודד התחדשות מבסיס השיח. הסחה מעל ניצן הפונה החוצה מרחיבה את השיח. גדר חיה נשמרת בהקצרה חוזרת כשהשיח גדל.[5][1]
עצי פרי וכרם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעצי פרי בונה הגיזום שלד נוח לקטיף ולטיפול, מכניס אור אל הפרי ומאזן בין גידול הענפים ליבול.[4] דילול מאפשר פתיחת מרווח בין הענפים. הקצרה משמשת בעיקר בעיצוב העץ הצעיר.[9] בכרם משמש הגיזום לעיצוב הגפן ולשיפור היבול.[1]
מועדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועד הגיזום תלוי בפיזיולוגיה של המין, במוצאו ובמטרת החיתוך.[2] עצים נשירים נגזמים בחורף או לקראת ההתעוררות, כשהשלד חשוף. ירוקי-עד נגזמים באביב המאוחר, ואפשר גם בתחילת הקיץ ובסתיו. עצים פורחים נגזמים לאחר הפריחה. מינים רגישים לקור, כגון מיני אלמוגן (אנג'), נגזמים לאחר שחלפה סכנת הכפור.[2] הסרת ענפים יבשים אפשרית ברוב ימות השנה.[2]
כלים ומקצוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לענפים דקים משמשת מזמרה, ולענפים עבים מסור ידני או מסור שרשרת, ולעיתים מזמרה או מסור המורכבים על מוט.[2] לפי שה"מ, גיזום עצי נוי הוא מהעבודות המסוכנות במרחב הפרטי והציבורי, ולכן נדרשים צוות, הכשרה וציוד מתאים.[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דרור ניסן ויוסי בן שחר, עצי נוי - פיזיולוגיה, טיפול ואחזקה, שה"מ - משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2023.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיזום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דרור ניסן ויוסי בן שחר, עצי נוי - פיזיולוגיה, טיפול ואחזקה, באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2023
- Edward F. Gilman, Pruning shade trees in landscapes, אוניברסיטת פלורידה, IFAS
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ רקמת כיסוי הנוצרת בצמח במקום פציעה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 7 pruning, אנציקלופדיה בריטניקה
- 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 דרור ניסן ויוסי בן שחר, עצי נוי - פיזיולוגיה, טיפול ואחזקה, באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2023
- 1 2 3 Edward F. Gilman, Pruning shade trees in landscapes, אוניברסיטת פלורידה, IFAS
- 1 2 Pruning and Training Systems, אוניברסיטת מדינת וושינגטון
- 1 2 3 4 5 Richard W. Harris, Clarifying Certain Pruning Terminology: Thinning, Heading, Pollarding, Journal of Arboriculture, 1994
- ↑ Edward F. Gilman, Reducing, אוניברסיטת פלורידה, IFAS
- ↑ חוק לתיקון פקודת היערות (מס' 5), התשע"ב-2012, באתר הכנסת
- ↑ תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007, באתר נבו
- ↑ Pruning Tree Fruit – The Basics, אוניברסיטת מדינת וושינגטון
