פורטל:ישראל
מדינת ישראל המודרנית נוסדה ב-1948 (ה' באייר תש"ח), כשלוש שנים לאחר השואה. הקמתה לוותה במלחמה עם הערבים המקומיים וארצות ערב השכנות לה. הסכסוך הערבי-ישראלי קיים ושריר עד היום, למרות מאמצי פיוס ושלום שנעשו במהלך השנים. בשל הסכסוך, בישראל יש גיוס חובה לצבא הגנה לישראל, הנחשב לצבא החזק והמתקדם ביותר באזור.
בישראל חיים כ-9.5 מיליון אזרחים, רובם יהודים, אך ישנן קבוצות מיעוט גדולות: ערביי ישראל (רובם מוסלמים ומקצתם נוצרים), דרוזים ובדואים, וכמה קבוצות מיעוט שוליות כמו הצ'רקסים. לישראל כלכלה חזקה יחסית המבוססת על תעשיית היי-טק, מדע, מסחר, שירותים וחקלאות.
גורדי שחקים נמצאים כיום כמעט בכל עיר מרכזית בישראל, כחלק מהליך העיור, העיבוי והציפוף של מרכזי הערים, המאפיין את כלל הערים בישראל, ובמיוחד ערי גוש דן.
גורד השחקים הראשון בישראל, מגדל שלום, החזיק שנים ארוכות בתואר "גורד השחקים הגבוה בישראל". מאז, בתהליך ארוך שנמשך למעלה מ-40 שנה, וביתר שאת משנות ה-90 ואילך, מתרבים גורדי השחקים המתוכננים ונבנים כמעט בכל עיר מרכזית בישראל. התהליך, שהחל בתל אביב רבתי, החסרה שטחים פנויים לבנייה רוויה, המשיך והתרחב לשאר חלקי הארץ, וכיום ישנם גורדי שחקים מתוכננים וקיימים הגבוהים ביותר מ-100 מטרים ממגדל שלום.
מי שטבע את המונח "מדינת ישראל", המציאו מעיקרו, היה הסופר איצי יצחק פרנהוף, בן בוצ'אץ'. פרנהוף פרסם בשנת 1896 בעברית את האוטופיה "שני דמיונות". באוטופיה התכתב פרנהוף עם "מדינת היהודים" של הרצל, שראה אור מוקדם יותר באותה השנה, ותרגם את המונח Judenstaat, שעד אז וגם לאחר מכן נתרגם "מדינת היהודים", ל"מדינת ישראל". בנוסף חזה שהדגל הלאומי יהיה "דגל מרוקם מגן דוד", השפה עברית, ההמנון "התקווה", ואף שיבץ בין ארבעת דפי האוטופיה בתים מתוך השיר. את המיניסטרים במדינה לעתיד לבוא כינה "שרים". לימים, לקראת הכרזת העצמאות, הלכה ונשתכחה נחשוניותו של פרנהוף עד כדי ייחוס, 'מדינת ישראל', לבן-גוריון.
במהלך עשרים שנות המדינה הראשונות נערך מצעד כללי של צה"ל אחת לשנה. המצעד נערך לראשונה בשנת 1948, בזמן מלחמת העצמאות. בין השנים 1949 ל-1968 נערך המצעד אחת לשנה ביום העצמאות. המצעד היה האירוע המרכזי של חגיגות יום העצמאות, ומשך קהל של מאות אלפי צופים. במצעדים הוצגו כלי נשק כבדים, כלי שריון ומטס אווירי, ואלה גרמו חוויה עזה לקהל הצופים, אשר היה מורכב מוותיקי היישוב, שבעיניהם היה מצעד זה מימוש של חזון, ומעולים חדשים שהמצעד המחיש להם את ריבונותה ועוצמתה של המדינה. לאחר מצעד צה"ל בשנת תשכ"ח (1968) הוחלט מסיבות אלו לא לקיימו יותר באופן סדיר מדי שנה, אלא במועדים מיוחדים. כך נערך המצעד בשנת תשל"ג (1973) לרגל יובל העשרים וחמש של המדינה. לאחריו לא נערכו מצעדים נוספים.
חיילי גבעתי בצעדה ברחובות, שנות החמישים של המאה ה-20.
טנקי שרמן במצעד יום העצמאות באצטדיון האוניברסיטה העברית בירושלים. 1958.
חיל נשים במצעד צה"ל על גלויה משנות השישים של המאה ה-20.
תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - ישיבת טלז - מערכות המסתור של בר כוכבא
תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - השומר - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף
מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - החקיקה בישראל - המשפט בישראל - חוק ההסדרים - חוק יסוד: נשיא המדינה - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מבצע ערצב 19 - מדיניות לשונית בישראל - משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות - משמר הגבול - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957) - פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה - תל אביב במלחמת העצמאות - בג"ץ נוער כהלכה נגד משרד החינוך
יחסי חוץ: יחסי ישראל-סרי לנקה - יחסי הפיליפינים-ישראל - יחסי ישראל-מלזיה
ארץ ישראל: אשדוד - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - טבריה - ים המלח - כפר סבא - מערת הנחל - מערת מיסליה - מצדה - מרכז הכרמל - נשר (עיר) - עצים עתיקים בארץ ישראל - תל אבו הואם - צפע מצוי - כלנית מצויה
צבא הגנה לישראל: דחפור די-9 בשירות צה"ל - חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל - חיל ההנדסה הישראלי - יהל"ם - מרכבה (טנק) - נגמ"שים כבדים בצה"ל - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים - מבצע פעמון החירות - פרשת הניסוי בחיסון נגד גחלת בצה"ל (עומר 2) - חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים - החזית הסורית במלחמת יום הכיפורים
ירושלים: גבעת המבתר - הגן הארכאולוגי ירושלים - חומות ירושלים - ירושלים בתקופה הצלבנית - כנסיית הקבר - מנורת הכנסת - קריית עיריית ירושלים - תלפיות - רחוב הנביאים - איליה קפיטולינה
ביוגרפיות: אבא חושי - אברהם יצחק הכהן קוק - אליעזר ליבנה - ארתור שפנייר - זאב ז'בוטינסקי - יוסף בכור שור - יצחק דנציגר - יצחק בר לווינזון - יצחק שמיר - ישראל בר - ישראל קסטנר - לוי אשכול - מנחם אלון - מנחם בגין - משה גרשוני - משה דיין - נפתלי הרץ וייזל - פייבל פולקס - שלמה פיינגולד - שמואל דוד לוצאטו - שמחה בלאס - שמעון פרס - שולמית אלוני - שמואל יוסף עגנון - נתן אלתרמן - הורקנוס לבית טוביה - טובה סנהדראי - חייקה גרוסמן - יגאל אלון - עמוס קינן - גדעון רז - מתי פלד - פנחס רוטנברג
תרבות ואמנות: אמנות חזותית בישראל - אנג'ליקה שץ - דלות החומר - היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל - הרמן שטרוק - יוסף זריצקי - יצחק דנציגר - יגאל תומרקין - מוזיקה קלאסית ישראלית - משינה - נמרוד (פסל) - ספריית גרשם שלום - פיסול ישראלי - קולנוע חרדי - תיאטרון יידיש - תחיית הלשון העברית - בלבב ימים - גילוי אליהו
אסונות ותאונות: טביעת האונייה מצדה
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית ישראל בוויקיפדיה:
 |
דליה דורנר (נולדה ב-3 במרץ 1934), עורכת דין ומשפטנית ישראלית, לשעבר שופטת בית המשפט העליון.
דורנר מונתה בשנת 1994 לשופטת בבית המשפט העליון, תחילה כמינוי בפועל, ואחר כך כמינוי קבוע. לקראת סוף כהונתה שימשה גם כיושבת ראש ועדת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות. דורנר זוהתה כדבקה במיוחד בזכויות האדם, וכפרשנית מרחיבה של חוקי היסוד. עם זאת, היא החמירה עם נאשמי צווארון לבן. גישות אלו, כפי שהשתקפו בפסיקותיה, הפכו אותה לאחת מהבולטות שבשופטי ישראל, אך היא לא זכתה לאהדה בחוגי הימין והחרדים.
ב-3 במרץ 2004 סיימה דליה דורנר את כהונתה בבית המשפט העליון. נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק תיאר את כהונתה במילים: "דליה ביססה את מעמדה כאחת מהחשובים והמקוריים בשופטי בית משפט זה. תרומתה חוצה את כל ענפי המשפט ואת כל תחומי המשפט". באוגוסט 2006 נבחרה דורנר לתפקיד נשיאת מועצת העיתונות הישראלית, ובשנת 2008 מונתה לעמוד בראש ועדת חקירה ממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה.
| נופים ואזורים: | מדבר יהודה - השומרון - הנגב - הגליל - השפלה - רמת הגולן - מכתש רמון - מישור החוף הדרומי |
| גבולות | גבולות מדינת ישראל |
| הרים: | הר חרמון - הר מירון - בעל חצור - הרי אילת - הר כרמל |
| ערים ויישובים: | ירושלים - תל אביב-יפו - חיפה - ראשון לציון - אשדוד - באר שבע - פתח תקווה - נתניה - חולון - בני ברק - יבנה - נס ציונה - אביבים - אשקלון - אילת - קריית שמונה - נצרת - לוד - רמלה - הוד השרון - עפולה - עכו - אריאל - דימונה - קריית שמונה |
| מים: | הכנרת - ים המלח - נהר הירדן - מקורות הירדן - נחל דן - נחל אלכסנדר - נחל חרמון - נחל כזיב - נחל שניר - נחלים בארץ ישראל המערבית |
| כללי: | תקשורת בישראל |
| עיתונים: | הארץ - ידיעות אחרונות - מעריב - ישראל היום - מקור ראשון - המודיע - המבשר - יתד נאמן - דבר - גלובס - דה מרקר - כלכליסט - חדשות - ג'רוזלם פוסט - ישראלי - וסטי - בשבע - משפחה - ישראל פוסט |
| טלוויזיה: | כאן 11 - קשת 12 - רשת 13 - כאן חינוכית - מַכַּאן 33 - ערוץ 9 - ערוץ 14 - תאגיד השידור הישראלי - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - טלוויזיה רב ערוצית בישראל - הערוץ הראשון - ערוץ 2 - ערוץ 10 - ערוץ 33 - רשות השידור - הטלוויזיה החינוכית |
| רדיו: | קול ישראל - 88FM - רשת א' - רשת ב' - רשת ג' - רשת ד' - גלי צה"ל - גלגלצ - רדיו 99 - תאגיד השידור הישראלי - כאן תרבות - כאן ב' - כאן גימל - כאן רק"ע - כאן 88 - רדיו מַכַּאן - VoisFarsi - כאן מורשת - כאן קול המוסיקה |
| טלפוניה: | בזק - פלאפון - סלקום - בזק בינלאומי - פרטנר - HOT mobile - HOT - גולן - רמי לוי - טלזר |
| כללי: | ספורט בישראל | |
| נבחרות לאומיות: | נבחרת ישראל בכדורגל - נבחרת ישראל בכדורסל - נבחרת ישראל בבייסבול | |
| תחרויות בישראל: | המכביה - יורובאסקט 2017 - יורו U21 - ישראל 2013 - אליפות אירופה בבריכות קצרות 2015 - יורו נשים U19 - ישראל 2015 | |
| כדורגל: | כדורגל בישראל - מכבי תל אביב - מכבי חיפה - בית"ר ירושלים - הפועל תל אביב - הפועל פתח תקווה - הפועל באר שבע - מכבי נתניה - הפועל חיפה | |
| כדורסל: | כדורסל בישראל - מכבי תל אביב - הפועל ירושלים - הפועל תל אביב - הפועל גלבוע גליל - הפועל חולון - מכבי ראשון לציון - מכבי חיפה - בני הרצליה | |
| כדוריד: | כדוריד בישראל - הפועל ראשון לציון - מכבי ראשון לציון - אס"א תל אביב - מכבי תל אביב - א.כ. נס ציונה | |
| כדורעף: | כדורעף בישראל - מכבי תל אביב - הפועל מטה אשר - הפועל המעפיל | |
| ספורט אחר: | ישראל במשחקים האולימפיים -ישראל במשחקים הפאראלימפיים - יעל ארד - גל פרידמן - לינוי אשרם - תום ראובני - ארטיום דולגופיאט | |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים הנוגעים למדינת ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- כתבו או תרגמו כל הערכים החסרים שכדאי לכתוב – רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.
- ערכים חסרים על אישים ישראלים שכדאי לכתוב – רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
- ויקיפדיה:דפים ללא בינוויקי – לערכים רבים אין קישור לוויקיפדיות זרות (בינוויקי), ורבים מהם עוסקים בישראל והעם היהודי.