לדלג לתוכן

קארל בושבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קארל בושבי
בושבי עם אימו בעיר מולדתו האל שבאנגליה בנובמבר 2026, לאחר מסע בן 28 שנים שבמהלכו נעדר מביתו.
בושבי עם אימו בעיר מולדתו האל שבאנגליה בנובמבר 2026, לאחר מסע בן 28 שנים שבמהלכו נעדר מביתו.
לידה 30 במרץ 1969 (בן 57)
האל, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Malet Lambert High School עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קארל בושבי (נולד ב-30 במרץ 1969) הוא צנחן בריטי לשעבר, הרפתקן וסופר, שהיה לאדם הראשון שהלך בדרך רציפה מקצה אחד של העולם אל הקצה השני. מסעו של בושבי ידוע כמשלחת גוליית (Goliath Expedition). הוא החל את מסעו הרגלי מסביב לעולם בשנת 1998, וסיימו בנובמבר 2026.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בושבי נולד ב-30 במרץ 1969 בהאל שבאנגליה. הוא למד בבית ספר מקיף מקומי והתגייס לצבא הבריטי בגיל 16. בושבי שירת בגדוד השלישי של רגימנט הצנחנים כמשך 11 שנים.

משלחת גוליית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסלול שתוכנן למשלחת במקור

ביבשת אמריקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלחת גוליית היא ניסיונו של בושבי לחצות את העולם "בצעדים רצופים", כלומר בהליכה רגלית בלבד, ללא שימוש בכלי תחבורה כלשהו.

הוא התחיל את מסעו ב-1 בנובמבר 1998 בפונטה ארנס שבצ'ילה, לעבר ביתו בהאל שבאנגליה. הוא ציפה לסיים את המסע בן ה-36,000 מיל (58,000 קילומטרים) בשמונה שנים. אולם עקב עיכובים רבים מסעו נמשך קרוב לשלושה עשורים, ורק ב-2 בנובמבר 2026 בא הפרויקט אל סיומו לאחר 28 שנים במסעו.[1]

בשנת 2006, השלים את חציית יבשת אמריקה, כשהלך למעלה מ-17,000 מיל (27,000 קילומטרים) דרך דרום, מרכז וצפון אמריקה. באותו שלב, העריך בושבי שאם ישמור על מהירותו דאז, יחזור לביתו בהאל עד 2012.

המעבר ליבשת אסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

[2]במרץ 2006, בושבי וההרפתקן הצרפתי דימיטרי קיפר היו האנשים הראשונים בעת המודרנית שחצו רגלית את מצר ברינג המחבר בין אלסקה שבארצות הברית לסיביר שברוסיה, לאחר שנאלצו לעבור מסלול עקיף של 14 יום על פני שטח קפוא של 150 מיל (240 קילומטרים) לחציית הקטע של 58 מיל (93 קילומטרים).[3]

כשהגיעו לסיביר הם נעצרו על ידי קציני כוחות גבול רוסיים בזמן שחצו את הגבול הרוסי ליד הכפר אואלן בצ'וקוטקה, משום שלא נכנסו לרוסיה בנמל הכניסה הרשמי. השלטונות איימו עליהם בגירוש עם כניסתם לרוסיה, מה שהיה עלול לעצור את המסע.[4] ב-5 במאי 2006 הוכרז כי בית המשפט לערעורים הרוסי אישר את בקשתו של בושבי ושהליכתו תימשך.[5] דווח כי הדבר היה תוצאה של התייעצות בין ג'ון פרסקוט, סגן ראש ממשלת בריטניה דאז (וחבר פרלמנט מטעם עיר הולדתו של בושבי, האל), לבין רומן אברמוביץ', מושל צ'וקוטקה דאז.[6]

ב-16 במרץ 2007 הוכרז כי בושבי קיבל את האישור הנדרש מהרשויות הרוסיות, והחל להתכונן למחצית השנייה של מסעו "משלחת גוליית". בושבי הלך את הקטע הראשון של שלב זה ליקוטסק, יחד עם קיפר. הוא התקשה עם הרשויות הרוסיות לקבל ויזה והיתר (כל האזור מוגדר כשטח צבאי, ונדרש היתר ביקור מיוחד). במהלך 2007, הוא הצליח ללכת יותר מ-1,000 קילומטרים (620 מיל) מאואלן לדבוינוי (לא רחוק מביליבינו), וחזר לאלסקה כאשר הוויזה שלו פגה בנובמבר.

בשנת 2008, בושבי הלך רק שלושה שבועות והגיע לביליבינו. הוא התחיל באיחור רב, מכיוון שאישור הוויזה התעכב, וכאשר השלג נמס במאי הוא לא יכול היה להמשיך, מכיוון שהאזור מלא בביצות ונהרות, שלא מאפשרים מעבר ברגל. הוא הורשה להיות ברוסיה רק 90 יום מתוך כל 180 יום לכל ויזה, והיה צריך לעזוב את המדינה לפני שתוקף כל ויזה פג.

מסוף 2008 ועד 2010, בושבי שהה במקסיקו מסיבות של עלויות, ולא היה יכול ללכת לרוסיה. זאת הן בגלל קשיים בקבלת ויזה והיתרים, והן בשל קשיים כלכליים, שכן בושבי איבד כמה מנותני החסות שלו עקב המשבר הפיננסי של 2008.[7] לאחר שבושבי מצא נותני חסות חדשים בשנת 2010, ממשלת רוסיה הנפיקה לו ויזה נוספת, והוא חזר לצעוד ברחבי רוסיה באביב 2011.

בנוסף למגבלת הזמן של 90 יום שהוטלה על ידי אשרות רוסיות, בושבי התמודד עם תנאי הטונדרה. מכיוון שמסלולו הוביל אותו דרך אזור שניתן לטייל בו רק ברגל דרך נהרות קפואים וכבישים קרחוניים, הוא היה יכול ללכת רק במהלך סוף החורף ותחילת האביב.[8] ב-25 באפריל 2011, לאחר הליכה של כ-1,100 קילומטרים (680 מיל), בושבי הגיע לעיירה סרדנקולימסק, והשלים את קטע הטיול שלו לשנת 2011. בתחילת קטע הטיול שלו בשנת 2012, הוא היה צריך לצעוד 900 קילומטרים (560 מיל) לפני שהגיע לכבישים משופרים, מה שאומר שמסעו יוגבל רק על ידי כללי הוויזה הרוסיים. ב-12 באפריל 2012, דיווח בושבי באתר שלו כי הרשויות הרוסיות סירבו לאשר לו ויזה לשנת 2012.[7]

במרץ 2013, רוסיה אסרה על בושבי להיכנס שוב לרוסיה למשך חמש שנים, בטענה של הפרת גבול מהשנה הקודמת.[9] בושבי הלך למעלה מ-3,000 מיל (4,800 קילומטרים) מלוס אנג'לס לוושינגטון הבירה. יעדו היה שגרירות רוסיה.[10] ב-23 באוקטובר 2014 בוטל צו האיסור על אשרת כניסה של בושבי,[11] והוא קיבל מכתב הזמנה מממשלת רוסיה.

בושבי חצה את הגבול בין רוסיה למונגוליה בשנת 2017, וב-8 באוגוסט 2017 הוא היה באולן בטור שבמונגוליה.[12][13]

בושבי חצה את הגבול לאוזבקיסטן בתחילת יוני 2019, והגיע לגבול בין טורקמניסטן לאיראן מספר חודשים לאחר מכן, שם הושהה המסע עקב בעיות ויזה ומגפת הקורונה.

חציית הים הכספי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2024, בושבי החל את השחייה על פני הים הכספי מקזחסטן, כשהוא מתכנן לסיים באזרבייג'ן כדי להימנע ממעבר דרך איראן או רוסיה, שכן שתי המדינות היו אז מסוכנות מדי לכניסה עם דרכון בריטי. בושבי לווה על ידי השחיינית אנג'לה מקסוול ושני שחיינים אזרבייג'נים - השחיינית אנסטסיה בובוריקנה והשחיין עבדורחמן רוסטמוב.[14] בכל יום, בושבי וחבורתו שחו בשני מפגשים בני 3 שעות - אחד בבוקר ואחד אחר הצהריים - תוך מנוחה ושינה בסירות תמיכה בכל לילה.[15] השחייה השתרעה על פני 288 קילומטרים (179 מיל) והושלמה ב-31 ימים עם 132 שעות שחייה.[16][17] מאזרבייג'ן, בושבי הלך לטורקיה כדי לחצות את מצר הבוספורוס לאירופה.

ביבשת אירופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־3 במאי 2025 הגיע בושבי לאיסטנבול, על סיפה של יבשת אירופה. הוא קיבל אישור מיוחד לחצות את גשר הבוספורוס, שבדרך כלל סגור להולכי רגל, ובכך חיבר לראשונה במסע את אסיה ואירופה. בספטמבר 2025 סיים בושבי את חציית טורקיה ונכנס לבולגריה, ובכך נכנס למרחב שנגן. באוקטובר 2025 הוא כבר נכנס לרומניה והיה במרחק של 1,375 מייל (2,213 ק"מ) מהממלכה המאוחדת. ב-15 בנובמבר 2025 הגיע לבודפשט שבהונגריה, ותכנן להמשיך לווינה שבאוסטריה. בדצמבר 2025, דווח כי הוא נמצא בסלובקיה. בשל מגבלות ויזת שנגן (שנגרמו בעקבות הברקזיט) שהגבילו את שהותו ל-90 יום במסגרת תקופה של 180 יום, נדרש בושבי לעזוב את אזור שנגן. עד ינואר 2026 הוא שהה זמנית במקסיקו בזמן שהמתין לחידוש מכסת הויזה שלו. חודשיים לאחר מכן הוא שב להונגריה לפני שהמשיך במסעו לעבר הממלכה המאוחדת.

בתחילת יוני 2026 הגיע בושבי לבלגיה, ובאמצע יוני שב למקסיקו בשל פקיעת תוקף הויזה שלו, זאת טרם הגשת בקשה לקבלת גישה למנהרת התעלה; אולם, חברת יורוטאנל דחתה את הבקשה תוך ציון שיקולי בטיחות ומגבלות תפעוליות. בתחילת ספטמבר 2026 ציין בושבי כי קיבל אישור מיוחד מממשלת צרפת לשחות את תעלת למאנש, כאשר תאריך השחייה המתוכנן נקבע ל-1 באוקטובר. הוא חידש את ההליכה בבלגיה בספטמבר, הגיע לטורנה ב-18 בספטמבר ונכנס לצרפת ב-20 בספטמבר.

בושבי הגיע לממלכה המאוחדת ב-5 באוקטובר 2026, לאחר שחיית התעלה. הוא דרך על חוף שייקספיר, השוכן דרומית לדובר, לאחר כארבעה ימים של שחייה ומנוחה בסירות ליווי. בושבי וצוותו שמרו במכוון על סודיות בנוגע למועד ולנקודת היציאה של השחייה בשל בעיות בטיחות שעלולות היו להיגרם מחשיפה תקשורתית. כ-24 שעות לאחר שדרך על אדמת בריטניה, פורסמו הדיווחים התקשורתיים הראשונים על אודות השחייה.

בושבי המשיך עד לעיר הולדתו האל, והגיע אליה ב-2 בנובמבר 2026.[18][19]

צעדי ענק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בושבי כתב ספר על צעידתו בשם "צעדי ענק", שפורסם לראשונה בשנת 2005. המהדורה האחרונה (2007) כוללת אירועים עד 31 במרץ 2006, ואת חצייתו את מצרי ברינג. הספר וחציית מצרי ברינג היוו גם השראה למשחק לוח בשם "זרימה בקרח".[20]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Maslin, Eleanor (11 ביוני 2025). "Round-the-world walker prepares for home stretch". BBC News.
  2. ↑ Man who spent 28 years walking globe given hero’s welcome at finish line in Hull, The Independent, ‏2026-11-02 (באנגלית)
  3. ↑ "Epic explorer crosses frozen sea". BBC News. 3 באפריל 2006. אורכב מ-המקור ב-8 בפברואר 2012.
  4. ↑ "Judge to decide explorer's fate". BBC News. 12 באפריל 2006. אורכב מ-המקור ב-12 בדצמבר 2020.
  5. ↑ "Explorer's world trek continues". BBC News. 5 במאי 2006.
  6. ↑ "Russia lifts ban on British trekker". The Guardian. 5 במאי 2006. אורכב מ-המקור ב-16 באפריל 2023.
  7. 1 2 odyssey home page, odysseyxxi.com
  8. ↑ "Karl Bushby, the UK explorer, about his walking from Bilibino (Chukotka) & Srednekolymsk (Sakha-Yakutia), Russia's Far East". Ask Yakutia. 5 במאי 2011. אורכב מ-המקור ב-5 באוקטובר 2011.
  9. ↑ Shoesmith, Kevin (19 במרץ 2013). "Russia ban for Hull's round-the-world walker Karl Bushby". Hull Daily Mail. אורכב מ-המקור ב-3 בפברואר 2014.
  10. ↑ Fisk, Geoff. "Walk around the world stops by Victorville". Victorville Daily Press.
  11. ↑ Bennett, Jay (15 במאי 2015). "Karl Bushby Is Sick of Walking Around the World". Outside Online.
  12. ↑ "Goliath Expedition". WestBound Horizons. 2024. ארכיון מ-3 ביולי 2024.
  13. ↑ Shoesmith, Kevin (8 באוגוסט 2017). "How Karl Bushby plans to use camels on latest leg of 36,000-mile trek". Hull Daily Mail. ארכיון מ-25 באוקטובר 2020.
  14. ↑ Naughton, B. P. (5 בספטמבר 2024). "Where is Karl Bushby 2024?". On The Go Solo. אורכב מ-המקור ב-16 בספטמבר 2024.
  15. ↑ McPhee, Rebecca (2024-10-19). "Karl Bushby and Angela Maxwell Swim Across the Caspian Sea". Explorersweb.
  16. ↑ "İngiliz seyyah, Hazar Denizi'ni yüzerek Azerbaycan'a geçti" [British traveller swims across the Caspian Sea and crosss Azerbaijan] (בטורקית).
  17. ↑ Phillips, Holly (19 באוקטובר 2024). "Round-the-world walker swims across Caspian Sea". BBC News.
  18. ↑ סוכנויות הידיעות, "סליחה שנתתי לכם לחכות": אחרי 28 שנים, האיש שהקיף את העולם ברגל חזר הביתה, באתר ynet, 2 בנובמבר 2026
  19. ↑ חזר הביתה אחרי 28 שנה: המסע המופלא של קרל בושבי הגיע לקיצו, באתר מעריב אונליין, 3 בנובמבר 2026
  20. ↑ "Ice Flow". אורכב מ-המקור ב-26 בינואר 2021.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קארל_בושבי&oldid=44170778"